בתור פוסט ראשון וחגיגי לבלוג שלי ושל חבריי (אין כמו שותפים, אני אומרת לכם), שיעסוק בחדשות עיצוב הבית ובכמה סיפורים אישיים, החלטתי לפצוח דווקא בסיפור אישי מורט עצבים. איילת, חברתי הטובה מהימים בהם עוד לא התפתלתי באי נוחות כשנשאלתי לגילי (35. לא משקרת), עברה לא מזמן לדירה חדשה אותה היא שוכרת עם בעלה הטרי אי שם בפלורנטין הלוהטת (לא אשקר - אני מאוהבת באזור הזה על אף כל מגרעותיו). ככל נקבה טיפוסית, הדבר הראשון שאיילת החלה להתעסק בו מרגע הכניסה לדירה הוא עיצוב הפנים.
הבעיה של איילת (מלבד היותה קרייריסטית פרפצקיוניסטית ועקשנית כמו פרד. סליחה, איילת, את יודעת שאני אוהבת אותך אבל זו האמת...), היא שהבחורה חסרת סבלנות לחלוטין. ביום הראשון דילגנו בין כל החנויות האפשריות בתחום עיצוב חדרי אמבטיות במרכז וביום השני כשאיילת החליטה שהיא לא אוהבת שום דבר, כתתנו רגלינו לצפון ואחרי שבדקנו בערך 20 חנויות (לא מגזימה!), איילת מצאה את אולימפיה דיזיין, הממוקמת ליד חיפה.
שלא תחשבו שהיא כבר הגיעה להחלטה הגורלית איזה ברז יעטר את חדר האמבטיה שלה, אבל העובדה שהיא הצליחה לצמצם את ההיצע ל-3 ברזים פוטנציאליים הוא הישג עצום מבחינתי. חבל רק שעוד לא המציאו ברז מתחלף - זה היה פותר לאיילת (ולי, כמובן) הרבה כאב ראש.
והרי הכוכבים של איילת:
מי המועדף עליכן/ם?
